להיות או לא להיות…

במשך שנים הצהרתי שבחיים לא אהיה עצמאית. האמנתי באמת הזו, כמו אקסיומה, שאין כל אופציה אחרת עבורי. בתור בת לאבא עצמאי שידע תמיד עליות ומורדות, ואמא מורה במשרד החינוך במשך 44 שנים, הבנתי בגיל צעיר שלהיות שכיר זה הדבר הכי טוב בעולם. זו היתה פסגת השאיפות שלי, עשיתי בזה קריירה,

קרא עוד ←

מחשבת מסלול מחדש

יוני 2013, פארק רחב ידיים מלא עד אפס מקום. כח לא מוסבר השאיר אותי שם עומדת על הדשא, מוקפת באנשים שאני לא מכירה ומשקיפה מבחוץ על ארוע שלא קשור אליי. טקס סיום של מכללת שערי משפט , נאומים ארוכים, סטודנטים בוגרים, כולם בהתרגשות לקראת היום שאחרי. בלי הודעה מוקדמת בוקעת

קרא עוד ←

מה את בעצם

"מה את בעצם?" שאל אותי פעם מנכ"ל בראיון לתפקיד באחד מהארגונים הגדולים במשק. אנחנו כל כך שבויים בתבניות, כי קל לנו להכניס מישהו לתבנית מוגדרת. זה עושה לנו חיים יותר קלים, סדר בבלאגן, מאפשר הכנסה ושליפה מהירה מהמגירה. לכאורה. למה לכאורה? כי היום ברור שאנחנו יכולים להיות בתוך ארגון גם

קרא עוד ←

לקפוץ מהרכבת

אין לי סיפורי גבורה כמו של הסבתות שלי. אחת מכרה את הדם שלה כדי לקנות כרטיס נסיעה ברכבת לכיוון טשקנט בזמן מלחמת העולם השנייה. השנייה, קפצה מקרונות המוות של הגרמנים בזמן הריון מתקדם לתוך היער, בהבינה שזו הדרך היחידה לשרוד. שתיהן היו פייטריות, אמיצות ונלחמו על החיים שלהן. אין באמתחתי,

קרא עוד ←

"עמק המוות" ומה הקשר בינו לבין מוטיבציה?

"מוטיבציה". כולם יודעים שצריך מוטיבציה. שיבוא איזה כוח שידחוף אותנו אל עבר המקום שהצבנו לעצמנו כמטרה. כמנהלת שותפים עסקיים במיקרוסופט, חיפשתי תמיד אחר המוטיבציה אצל השותפים לעשות איתנו עסקים, מה יניע אותם, בטח כשנקודת הפתיחה שלי למול התחרות מאוד נמוכה, כי בארסנל שלי אין תקציבי ענק או אפשרות ל"שמירת" שותף.

קרא עוד ←

אומנות ההקשבה לפעימות הלב

הבן הצעיר שלי שוכב על המיטה הגדולה שלנו, פותח וסוגר את הרגליים שוב ושוב. ברגע הזה, הוא פשוט מבסוט עד השמיים והחיוך לא יורד לו מהפנים. ילדים, באיזו קלות ניתן לעשות אותם מאושרים. אני נזכרת בפעם הזו שגם הרגשתי ככה, לפני לא מעט שנים, כשבאחת מנסיעות העבודה שלי הגעתי להודו.

קרא עוד ←